מה אתה אומר?
היא שואלת עם נימה מעט מעט צינית בקולה הסמכותי. ציניות זה אף פעם לא טוב מהצד של השולטת שלך – עדיף כבר 10 מכות מהקיין החדש.
אז מה כבר אמרתי? קצת התחנפתי אליה, אבל הרבה יותר גרוע מזה, שאלתי אותה כמה שאלות שממש לא הייתי אמור לשאול.
אפשר לשאול הכל, בעצם.
״את יודעת שאני מת ללקק את חור התחת שלך״?
״את יודעת שאני רק רוצה להיות הכלבלבה שלך״?
״את יודעת שאני מצטער שלא נולדתי כלב ביולוגי כל פעם שאני רואה אותך מלטפת כלב״?
זה הכל בסדר. וזה בסדר להיות מבולבל ולא בסדר – בשביל זה אני נשלט, לא? אז עכשיו זה אחת מאותן ההזדמנויות שיש לי, כדי לצמוח ולהיות נשלט הרבה יותר כנוע וקשוב בשבילה, כי הבילבול הזה יחדד לי את המעמדות בנינו. ויש מעמדות – אני נשלטת, והיא השולטת. נחמדה, מכילה, קשובה – אבל לא פרייארית. והיא לא צריכה לענות לי על שאלות אם לא בא לא. וגם אני צריך לזכור שהיא לא חייבת לי שום דבר, חוץ מלהיות היא.
אז מה זה בעצם שליטה? זה הרבה דברים, זה לשרת, להעריץ, קודם כל לכבד, ולתת לה את המקום שבו היא אומרת את המלה האחרונה. אה, וגם המילה הראשונה כמובן. לפעמים עדיף לנשלט פשוט להיות עם גאג, זה חוסך הרבה טעויות.
איך מייצרים את הדבר החמחמק הזה, שנקרא שליטה, כניעה, ציות? קודם כל, בכל פניה אני צריך לזכור את המקום שלי, מתחתיה. זה קל יותר עם משהו אוטומטי כמו ״כן גבירתי״. אבל לפעמים זה קל מדי, לא?
זה קל כשמשתמשים בטון. אז, טון עצבני או סתם טון אגבי במקום טון מעריץ, אם השתמשת בטון כזה אתה יודע שטעית, ותקבל על זה עונש - אבל לפחות תדע על מה קיבלת את ההצלפה (הראשונה, כן? מהשניה ומעלה זה פשוט סדיזם מתוק כזה).
זה בסדר לשאול שאלות - במקרה של נשלט בעצם כל שאלה. כי השאלה מראה לשולטת שלך על מה אתה חושב, וזה בסדר לחשוב על איך את מענג את הישבן שלה עם הלשון בזמן שהיא חודרת לאיזה חברה מהממת שלה. זה בסדר לחשוב על זה - ואפילו לשאול. אבל - הדבר הכי חשוב ביחסי שליטה (בעצם ביחסים בכלל) זה להבין ולכבד את הגבולות של הצד השני. וזה אומר, לא לנסות לדלות מידע שהשולטת לא בהכרח מעוניינת לתת.
ופה מגיע הקטע הכי מבלבל וגם הכי חשוב בעצם. איך זה בסדר לשאול כל שאלה, באמת כל שאלה - אם יש שאלות שפשוט אסור לשאול?
הקטע עם דברים מבלבלים, הוא שכאשר חושבים עליהם ומעלים אותם על הכתב, הם פתאום מתבהרים. כן כן. הם נהיים מאוד קלים ופשוטים. לפעמים במערכת בדס״מית יש דברים הרבה יותר קלים ופשוטים. (למשל, היא אף פעם לא כועסת על או מאוכזבת. אם מראש ברור שהיא השולטת אז אני תמיד עושה בדיוק מה שצריך, או שאני מקבל על זה עונש ואז עושה מה שצריך. זה מאוד מרגיע לדעת שאף פעם לא כועסים עליך - לפעמים 2 סטירות הממ בעצם 10 אוקיי? זה הרבה יותר נעים ומשחחר מהרגשה של כעס או אכזבה נשית)
אז מה כל כך פשוט בעצם? הממ קל
תשאל מה שאתה רוצה, ברור. אני שמחה שאתה שואל על השלישיה הזאת - זה די נחמד לדעת על מה אתה חושב. אבל עברת את הגבול ברגע שציפית שאני בכלל אענה לסטייה כזאת. סוטה מגעיל וחמוד שכמוך.
בתור נשלט, אני קודם כל צריך להבין שאין דיבור שווה, בכל מילה שיוצאת לי מהפה אני נשלט והיא שולטת.
בכל מילה שיוצאת לי מהפה אני מכבד כל רצון שלה.
ואני צריך לנסח מראש כל שאלה בדרך שברור לה, שברור לי - שהתשובה עליה זה בונוס בשבילי, שלפעמים קורה ולפעמים ממש ממש לא.