"כמו בובת חרסינה בחלון ראווה,פניה וגופה נסדקים ומדממים בעודנו דופקים את ראשה בזכוכית שוב ושוב"
התעוררתי עם רעב בלתי מוסבר באותו לילה,כנראה ההורמונים עובדים שעות נוספות.
"מיקי"...קראתי בעודי מנערת אותך משנתך,התעורר אני רעבה,הפה שלי יבש.
"מה תרצי שאכין לך"?,שאלת בקול מנומנם.
אני רוצה שנצא לאכול בחוץ מיהרתי להשיב,אם אצא החוצה אולי אמצא מה אני רוצה לאכול.
התלבשנו,אחזת בידך במפתחות המכונית והובלת אותי לכיוון חדר המדרגות.
המעלית שוב הייתה תקועה על קומה שש.
הבטתי אלייך ואמרתי..."אתה יודע שאנחנו חייבים לדעת מה יש בקומה הזאת שכל לילה המעלית נמצאת בדיוק באותה קומה".
כן,כן אני יודע,אבל לא עכשיו.
חייכתי כשלקחנו את המעלית השנייה ממנה יצאנו לרחוב הראשי.
נכנסנו לרכב ושעטנו לכיוון אזור הנמל כששלמה ארצי מתנגן ברקע ואנחנו שרים בקול לצליליו.
הגענו לנמל והחלטנו ללכת למקס ברנר לאכול עוגת שוקולד חמה.
המקום היה הומה אדם למרות השעה המאוחרת.
המתנו מספר דקות ואז ראיתי אותה,מארחת דקיקה בעלת שיער גולש ועיניים בהירות.
"לילה טוב",אתם זוג?
כן...השבתי,אנחנו זוג.
הרגשתי את ראשי קודח,ידיי בערו.
הבטתי בחוסר הנוחות שלי וחייכת.
המארחת הובילה אותנו למקום שלנו,חייכה שוב ושאלה "תרצו להזמין"?
"אם רק היית יודעת מה אני רוצה להזמין" סיננתי מבין שפתיי וקיוויתי שאני היחידה ששמעה את הנאמר.
עוד כמה דקות,את יכולה ללכת לשולחן אחר בינתיים אמרת אליה מחייך וכל הזמן אתה מביט אליי.
איך אתה מכיר אותי,יודע מתי ללחוץ ומתי לשחרר.
הנחת את ידייך הגדולות על פניי.
הכל בסדר לחשת לי,אני מבטיח לך שהקינוח יהיה טעים יותר מהארוחה.
צמרמורת עברה בכל גופי,רציתי אותך באותם רגעים כמו שלא רציתי דבר מעולם,אבל קודם...קודם רציתי אותה.
בובת חרסינה שבירה ועדינה,עוטה על פניה מסיכת חינניות וחיוך מאולץ.
סיימנו לאכול,המקום התרוקן ונותרנו רק שנינו בכל המסעדה.
את הלילה סיימנו עם המארחת.
כמה נאיבית היא הייתה,כמה שברירית ועדינה.
בכל מפגש שלה עם חלון הזכוכית וכל חתך מדמם שנוצר נשמע כמו מוזיקה קלאסית משובחת.
פרטנו עליה עד תום,קרענו את מיתריי ליבה מתוכה.
אין ספק שפעימות ליבה עד שנדמו קבעו את הקצב בו הפקנו את צלילי המוזיקה.
ואז,ברגע שלא הגיבה יותר וגופה החלול היה חסר תועלת ומנוצל עד תום,אז אחזת בי קרוב ,קרעת את בגדיי מעליי ובעלת אותי כמו חיה טורפת.
"מה אני אעשה איתך חיה רעה שלי?מה אני אעשה איתך"?
"רק תאהב אותי...עניתי,תאהב אותי כמו שאני אוהבת אותך.
הרגשתי אותך גומר בתוכי אחרי שגמרתי איתך.
נשכבנו יחד על הסדינים הקרירים מזיעים ומסופקים ורוח של חורף חדרה מבעד לחלון הפתוח.
לפני 13 שנים. 23 במרץ 2011 בשעה 23:06