לפני 8 חודשים. יום ראשון, 6 ביולי 2025 בשעה 16:19
לעיתים אני נכנס לכאן די ״סקפטי״, ופותח פרופיל של אישה, ובבת אחת מילותיה כובשות אותי, מעידות על עומק ודמות מורכבת שדורשת מאמץ, והטון אצילי ואנגלוסקסי, כזה שחשבתי שנשתכח כבר מן העולם (די גוגל, תפסיק לתקן כל מילה שאינך מכיר). ואז מתעורר בי חשק לנופף לה בידיי ובמילותיי, ומייד אני קופא כשאני קורא כמה חייה מלאים והכול פתוח ואפשרי בהם, בעוד אני מביט במעט שאני יכול לתרום לעולמה בעיקר ממרחק, ובעצם, כמה הכול כמעט בלתי-אפשרי.
ואז אני נסוג מן הרעיון לבנות קשר, קשר עמוק לבטח, ושוקל להסתפק בתפקידי ניצב או פונקציה לרגע.
ואני רושם לעצמי לחזור, ולעקוב, ולקרוא עוד, ויום אחד
לאזור אומץ ולפנות אליה.