במהלך שיחת טלפון תפסה (באוזן) כמה מילים שאמרתי והשתמשה בהם כפירצה, כדי לעודד אותי לדבר ללא פחד, בבוטות, על מה שאני רוצה, על החרמנות שבי. ועכשיו, ״גע בו, קדימה,״ אמרה, ובמעבר בלתי-מורגש זרקה את שנינו לחלל הארוטי. נכנעתי לקולה המתוק-גונח החודר כל גבר בשנייה, וגיליתי עד כמה היה חסר לי הדבר – אישה מינית, שאוהבת להוביל, להנחות; כזו שאינה מתביישת להגיד ״זין״ ואפילו שואבת הנאה מלראות את הגבר שלה נמס בידיה.
באמצע הדרך, כשהמחשבה מטושטשת מרוב ארוס, בכל זאת התפלחה לה מחשבה שאולי זהו בוחן פתע – שזו הדרך שלה לבחון כיצד אתנהג במציאות מולה. אהבתי לשתף בכל רגע עד כמה אני נהנה מהנחייתה, ומה הייתי עושה אם. אהבתי לשמוע אותה מעודדת אותי בצרידות גונחת – רמז לכך שהרעיון מצא-חן גם בעיניה. אהבתי לכרוע תחתיה, לפתוח פי לבאות, ולאחר-מכן התגריתי אין קץ מהמחשבה שעודפי השתן ישמשו נוזל סיכה חמים, בזמן שאני מאונן תחתיה, תחת מבטה. אהבתי כשהתיישבה מעלי והחדירה אותי לתוכה, אהבתי ללפות את רגליה היפות ואת ישבנה המזמין, מבלי יכולת להימלט.
[מקהלה ברקע:]
״כנסי, צאי, עוד, אל תלכי.
או! איך את חולבת אותי״ x2
כשציינה שאיני שלה, הרגשתי שזכיתי להתחכך באישה המינית שבה, אך הרגשתי שאני בעצם חד-פעמי – שעשוע. ואולי עדיף כך, שכן זה נותן לי עוד כוח להמשיך, להמשיך במסע אל לבה. אולי אפילו התגריתי מכך. גמרתי. נרדמתי בחיקה.
וכשהתעוררתי, עדיין שבוי בתוכה ומזיע הבל פי לתוך צווארה, רציתי עוד מגן-העדן הזה, אך החיים והעבודה קראו לשנינו. היא שיחררה אותי בעדינות עם חיבוק, התלבשנו תוך כדי שאני מנגב קלות* את בטני ואני מפציר בה חיוך מאוזן לאוזן ודברי תודה.
* היא זרעה בי אומץ לאהוב את הריח שאחרי ולהלך בו גאה.
