סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

ללא מילים

פרוזה, שירה, פרגמנטים ותמונות-חיים, בהשראת המוזה שלי: אישה-אישה.
הבהרה: אין להתייחס לנאמר ככזה שהתרחש במציאות. כל קשר למציאות הינו מקרי או חלקי בהחלט.
לפני 4 שנים. 12 במאי 2019 בשעה 16:14

גברים עטים עליה, כותבים לה, עושים עבורה. אחרי ששיחקה בהם קצת היא משפדת אותם, מסובבת וצולה, אחר טועמת בעודם נאים, ולבסוף מנפנפת עשן חרמנותם לכל עבר.

אני מקנא בגברים בעלי זמן פנוי וחשק לבילוי שלא מפחדים להישרף,
אך כשאני מגלה למחרת שניצלתי מצלייה, אני מקנא בהם פחות, ומודה לה שחייכה הבוקר, ושהשיבה "הי", ומחבק את השגרה, ואת המשימה הבאה, וחוזר לחלום על להתקרב עוד אליה, אל האש שבה.

מל(ק)ה​(שולטת) - באמת ניצלת? תמהני
לפני 4 שנים
subtal​(נשלט) - נוּצַלתי, ניצַלתי, וגם נִצְלתי. קצת מכל דבר.
למען הסר ספק, הקשר בין פוסט זה ואחרים למציאות מִקרי בהחלט.
לפני 4 שנים
מל(ק)ה​(שולטת) - באמת?
לפני 4 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י