שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

ורוניק = אהבה

קבלו אותי הכי נקי שיש
לפני 15 שנים. 27 באפריל 2009 בשעה 19:05

בטקס הערב הבן של חברה שלי ישב/נשען עלי (ילד בכיתה ד')
הוא לא הכיר אף אחד המחיילים שסיפרו עליהם הערב, שיעמם לו והתחיל לשחק בחוט המכנסיים.
בסוף הטקס כשהמנחה אמר "שירת ההמנון" הוא שאל אותי בשקט אם הכוונה ל"תקווה", עניתי "כן" ואז כאילו הוא התעורר משינה עמוקה. הוא שר את עם כל הלב, או יותר נכון זייף עם כל הלב, כאילו רק לרגע הזה חיכה כל הערב.

הולמס​(שולט) - כנראה שרק ברגע הזה.

של השירה הקולקטיבית המוכרת - רק ברגע הזה הוא הרגיש ממש שייך.

ולכך בעצם נועדו סמלים - לא?
לפני 14 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י