לפני 15 שנים. 28 בפברואר 2009 בשעה 20:26
רציתי לטייל בגשם
לנקות את כל האבק
קרות ודוקרות הטיפות
קיבלתי אותן באהבה
הרוח צלפה בפניי
נעלי ספוגות מים
הולכת לאט, לאט
לא בורחת מהן
אוספת אותן,
סופגת אותן בבגדי
קרות ודוקרות הטיפות
קיבלתי אותן באהבה
ברקים מעלי
רעמים מתגלגלים לידי
ואני בשקט שלי
הולכת, סופגת
מחייכת לעולם
לרגע אחד פחדתי
ברק יכול לפגוע
באדם ההולך לבדו
בשדה הפתוח
ואני... לא בשדה
לעצי התפוח הלכתי
לבקר אותם, ללטף אותם
לשמוע את קול הטיפות
הגועש מסביבי.
ולרגע אחד
יצאה לי השמש
ואני שם עומדת
הטיפות דוקורות וקרות
מחייכת לשמש תודה
ברקים מעלי
רעמים מתגלגלים לידי
ואני בשקט שלי
הולכת, סופגת
מחייכת לעולם