יש חוויות שישארו איתך לכל החיים.
יש דברים שאתה תזכור לאורך כל ימי חייך.
אם יש לך מזל יהיו אלו הזכרונות הטובים שיצופו מעל כולם.
ואם אין לך מזל יהיו אלו הסיוטים שירדפו אותך.
אין לי מזל.
עיר ילדותי היא עיר ככל הערים. טיפה קטנה אך רגילה לחלוטין.
אבל יש פה משהו שמפעיל לי מתג בראש..
רוחות שככלל לא מטרידות אותי חזרו לרדוף אותי במלוא העוצמה.
זה לא תמידי. בדרך כלל הכל בסדר גמור, ואני לא מפריע לעצמי לחיות...
אבל יש מצבים שפשוט יד רפאים קפואה מתגנבת לה לחזי ותופסת אחיזת מוות.
באותו רגע אני לא בעיר נחמדה ולא בעוד נקודה חסרת משמעות על המפה,
אני בעיר הפחדים.
אני כלוא בתוך הביעותים של עצמי.
מאבד אחיזה בהיגיון. שקוע בעבר מעורפל ועתיד לא ידוע.
כשהרוחות נרגעות, כשאני חוזר לעצמי, כשההגיון נכנס לפעולה,
אני מבין שאני נרדף על ידי צלי בלבד.
ולא הקלה שוטפת אותי, אלא שנאה!
שנאה יוקדת לפחדן שהוא אני.........
לפני 15 שנים. 29 בינואר 2009 בשעה 0:51
