וכשאני נקשרת לעור ומתחברת לברזל אני מתנתקת מהכל וחווה את העוצמה של הטיהור,מושך בחוזקה בשיער ומטייל עם אצבעותיו והשוט מלטף את הגוף ברכות וקורע את הבשר בפראות, הזרועות מקבלות הכל בשתיקה והמצבטים מונחים חזקים ויציבים עוד ועוד והרגשתי שבעוד רגע קצר אגיע לסף יכולת הכאב שאוכל לקבל על עצמי וגופי משתוקק לעצור ולהפסיק מיד אך אני לא עושה זאת,ממשיכה להכנע כי משהו בגופי השתתק והסכים לקבל את המוטל עליו בהתמסרות מוחלטת כפי שמוחי ידע שכדאי, סף הכאב עלה ואצבעותיי אוחזות חזק בעור השחור שצמוד לפרקי ידיי וגבי מתמתח מעלה ומעלה ושיערי נמשך אחורנית והעור חם ומוכה ואיננו מפסיק להתחמם ולפתע נפסק,נעצר ונגמר לכמה שניות והגוף שליו,רגוע,נקי ומטוהר.כעת פניי מופנות לקהל העומד ממול ועיני הסקרנים בחושך בוהות,עיניים חודרות וזוהרות שבוהות במופע ההשפלה שמוענק להן במתנה ומתענגות בדממה...
לפני 13 שנים. 24 במרץ 2011 בשעה 23:47