לפני 13 שנים. 24 במרץ 2011 בשעה 17:44
והידיים מונחות ביציבות על השולחן וגופי ללא תזוזה מרגישה את העור השחור כנגד צווארי וממתינה למכה הבאה בסקרנות ובתשוקה ילדותית,מתמלאת בעוצמה וזו רק ההתחלה חשבתי,כלפי חוץ יציבה קרה וקשה כמו אבן אך מבפנים בוערת מתמימות,נעלמת בהמון כשהוא מוליך אותי אחריו בשרשרת כמו ילדה טובה הולכת אחריו סקרנית ורוצה לטרוף כמה שיותר רגשות,מפקידה את עצמי ואת גופי בידיו בגאווה ובמסירות,ללא צל של ספק וידיו מכאיבות ומשאירות סימנים,סימני שיוך שעליהם התבוננתי ברעב גופני מתמשך,והניגוד מכה בי,העדינות שבידיו רגע לאחר מכן מפתיעה מרגיעה מהפנטת ומטהרת,בדיוק כמו כאב המלקות שבא מיד אחר כך -
