אם היא לא הייתה לוחצת , אם היא לא הייתה מתקשרת שוב ושוב כל כמה ימים זה לא היה קורה.
מצאתי את עצמי אל מול המחשב זה היום השלישי ברציפות קבור תחת ערמות של עבודה ועניינים יום יומיים, לא מגולח, בטריינינג וחולצה ארוכת שרוולים שחורה.
הטלפון צילצל . . .
"היום נפגשים – לא שכחת נכון?"
אופס . . . היום יום שבת? חשבתי לעצמי
"אא. . . כן בטח שלא שכחתי . . ממ . . אז את מגיעה אלי, נכון?"
כיביתי את המחשב ורצתי למקלחת.
פתחתי את הדוש והנחתי למים הרותחים ללטף את כל הגוף מבלי לזוז.
משחרר את השרירים, מרגיע את הגוף והנפש המתוחים מימים של עבודה מאומצת.
תענוג.
סיבנתי היטב. אני רוצה להריח מדהים בשבילה. נכון שהיא ה"שפחה" נכון שהיא ה"סאבית" אבל בהתייחס לכל מה שאני מתכנן עבורה, הדברים שאפקוד עלייה לעשות, כדאי שאסתבן היטב ואריח טוב.
לאחר שעה קלה היא הופיעה, לבושה כולה הדר נשי, שמלת תחרה שחורה, מחשוף עמוק וחושני, קולר עדין אלגנטי וחיוך ממיס. "תגיד את האמת, אתה שכחת נכון?"
מזל שהיא לחצה, מזל שהתקשרה
אחרת זה כמעט ולא היה.
Master O.
לפני 19 שנים. 18 במרץ 2005 בשעה 12:11
