ממעמקים קראתי, אולי גם אכתוב

קצת לפני המועדון.... דז'ה וו..האם יהיו כבר ימים טובים יותר?
שומע ברקע את השירים של ונוס (תורידו מבמה - ממש יפים)
מגלגל במרפסת בחוסר מנוחה מושרש מבפנים...
העיניים מתמלאות נימי דם אדומים קטנים, תופעת לוואי רגילה אבל גם הרבה עייפות ונימה דקה של עצב ששזורה בה.
עוד כמה דקות i will put on my happy face, ואעמיד פנים שהחיים הם בסופו של דבר משהו מוצלח.
געגוע קטן לטיפה של חסד. מכל כיוון, אולי אפילו סתם לשמח אדם אהוב..
"ואחרי,
ככלות הקול והתמונה
מישהו יכול לשאול בלי כוונה
מתי בפעם האחרונה
עשית משהו בשביל מישהו?...."