לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

ממעמקים קראתי, אולי גם אכתוב

מנסה להזכיר לעצמי שלכתוב ולהתבטא אינם סימנים של חולשה (סליחה, ברי, על הציטוט). אולי הגיע הזמן להחליף מגירה ישנה בפרסום קבל עם וכלוב.
לפני 20 שנים. יום שני, 26 בדצמבר 2005 בשעה 18:54

(ככל הנראה אוצר המלים והדקדוק עדיין מתאימים למי שרק למד את השפה במערכת החינוך המופלאה של מדינת ישראל.. אבל למה להיות קטנוניים..)

je toujours reste seul au fin
je reste sans rien
je m'occupe a etre fort, et j'oublie etre amouroux

il y etait une fois, je me rappele
que j'ai revee sur tous les endroites je n'etais jamais
tous les mots je ne jamais dit
tous les femmes je ne jamais embracee

et je sais bien
ca - c'est la vie revee des angees

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י