לפני 20 שנים. יום שישי, 30 בדצמבר 2005 בשעה 16:26
ועכשיו,
מה נותר לנו מלבד לגעת?
האם ברוך או בעוצמה? התהיות המוכרות
האם החיוך על שפתייך חושש או מתגרה?
מרכין אלייך מעט את מבטי, עיניים מצומצמות ובהן זיק ממזרי, בדל חיוך
קרב המבטים הזה הוכרע עוד לפני שהחל, כשאת נמסה אלי
אני אוסף אותך בחום לתוך החיבוק המגונן, וכבר למדת את הלקח, ואת יודעת כיצד אני אוהב להשתעשע במבוך הזה
נכמרת וחוששת, מחכה שיגיע הציווי, שתגיע העוצמה הקרה המצמיתה
בריגוש הזה צפות לעתים טיפות קלות ומלוחות בזוויות עינייך
אצבעותי סורקות להן שבילים בשערך, בשורשי השיער הצמוד לעורף ואת מחכה לרגע בו יאחזו פתאום
כמו נעיצת טפרי הטורף.