שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

ממעמקים קראתי, אולי גם אכתוב

מנסה להזכיר לעצמי שלכתוב ולהתבטא אינם סימנים של חולשה (סליחה, ברי, על הציטוט). אולי הגיע הזמן להחליף מגירה ישנה בפרסום קבל עם וכלוב.
לפני 18 שנים. 20 בפברואר 2006 בשעה 17:59

הפוסט הקודם לא מתייחס למישהי ספציפית ולזמן העדכני, אז כל אלו שכבר הריצו בראש את המחשבה: "הבן זונה, אז זה מה שהוא חשב עליי?.." מוזמנות להירגע
הפוסט מתייחס לאימג' מסוים, תפיסה מסוימת, דמות אשה, וסגנון חיים שאני מזהה שברירים ממנו בנשים רבות סביבי.
ליתר הבהרה: פגשתי גם אחרות. כאלו שאני אוהב את מהותן עד עמקי נשמתי. לאו דווקא כבנות זוג, אבל קודם כל כבנות אדם.

nephele​(אחרת) - פוווווווווווווווווווווווווווווווו
נושמת לרווחה :)

בריאה עליך.

נפילי מתגלגלת מצחוק :)
לפני 18 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י