לפני 18 שנים. 6 במרץ 2006 בשעה 16:16
פעם היו בך דמעות
ובי היה שקט
ובינינו הזמן האט מהלכו כמו שיר ערש לילד על סף שינה
ופעם היה רגש חיוור ונזעם כאחת
מבעבע לו מבעד לשתיקה
פעם ידענו לומר במבט,
להרגיש מהות כאילו קפאה לרגע
ממעמקים קראתי, אולי גם אכתוב
מנסה להזכיר לעצמי שלכתוב ולהתבטא אינם סימנים של חולשה (סליחה, ברי, על הציטוט). אולי הגיע הזמן להחליף מגירה ישנה בפרסום קבל עם וכלוב.