לפני 18 שנים. 16 באוגוסט 2006 בשעה 20:57
ואיזה שפן עוד נותר לי בכובע? גם השמש מאדימה ושוקעת בערוב היום.
בימים שפעם לא החשיכו עוד היו משיכות מכחול של תקווה,
בשעות שפעם הזדחלו לאיטן לא דבק ריח מר של ייאוש.
מימין ומשמאל, מלמעלה ומלמטה מתנפח לו אותו כדור עוטף וכולא תחושות.
אני לא מספר, ובטח לא שש, אבל אולי גם לא אדם חופשי, ובכלל מהו חופש של ממש?
מתכון לעת לילה:
5 בלילי מחשבה
עשר אצבעות נוקשות מקלדת
מחסום ספרותי מתמשך
לערבב היטב, לטרוף בקערה עמוקה וגדולה (הגיגית)
בטמפרטורה של 16 מעלות (אני לבטח אתחתן בערוב ימיי עם מזגן)
לשחרר לחלל הוירטואלי.
וללכת לישון עד העונג הבא.
