ממעמקים קראתי, אולי גם אכתוב

אני שובר עכשיו שתיקת מקלדת ארוכה. פשוט כי יש לי שמונה רשמים לחלוק מעצרת ההזדהות עם שדרות שזה עתה חזרתי ממנה...

1. היו כמה רגעים יפים, ואפילו היו אמנים שהחליטו שזה בסדר פשוט לשיר את השירים שלהם כמו שהם (ותודה לחמי רודנר וכנסיית השכל), אבל היו כמה קטעים שבהחלט יכולים לענות לכותרת ביזאר..:
2. מרגלית צנעני בחליפה כל כך הדוקה שנראית כאילו נקנתה בשילב.. מנסה לענטז על הבמה (הרהורים נוגים חלפו בי בתקווה שהקונסטרוקטור הוא לא אותו אחד מגשר המכביה או אולמי ורסאי) וצועקת על הקהל שהיא לא שומעת אותו. אני לא יודע אם זה תפקידי אבל צריך לבשר לה בעדינות שלא מדובר בהופעה של מתנ"ס או חתונה.
3. משה בקר (כן, ההווא הגבוה עם העיוות הקל בפנים וההבעה המרוצה-תמיד-שלא בצדק) עולה לבמה בחולצה א-לה-טרבולטה-בשגעון-המוסיקה חושף חזה ושר שיר אהבה עלום. יכול להיות שהרעיון שעמד מאחורי העצרת היה שתושבי תל אביב יסבלו לילה אחד כמו תושבי שדרות?
4. רמי קליינשטיין משלב באמצע שיר את No Woman No Cry של בוב מארלי ומנסה לרקוד רגאיי במקביל. לא יכולתי שלא לתהות כמה שיער מפריד בין שני המבצעים.... אגב, לפי תנועות הריקוד (מישהו אמר איליין בסיינפלד?) - כנראה שהוכח סופית שריטה אכן פוזלת.
5. חיים אוליאל מוכיח שקונספט מערכות ההגברה שגוי ומיותר מיסודו. זה היה השלב שבו התחלתי ללכת הביתה - גם בפינת קפלן עוד שמעו אותו.
6. גיליתי לתדהמתי במהלך ההופעה של שלומי שבת, שאכן נכתב בשפה העברית, בזמר העברי, שיר שמשפט המפתח בו הוא: " יה קה קה בחוף של טראפאטוני"
7. גיליתי גם ש20,000 איש מכירים ושרים את זה.
8. שלמה ארצי מתעקש לצרף לצוות הנגנים שלו נגן על כל כלי מוסיקלי אפשרי. אולי גם את ציון ברוך בישראלים שרוצה "לעבוד, באמא שלי רוצה לעבוד, אבל במקצוע שלי - נגן מנדולינות" הוא יוכל לספח בהזדמנות.