אז תודה, לכל מי שכאב בשבילי, אבל נכון לעכשיו, ובאופן שנוגד לחלוטין את תחושותיי מלפני מספר שעות, עדיין לא נחתכו גורלות לכיוון העצוב. את השיר של תחושת העצב, שכבר היה במגירה לפני כן (לא לדאוג, בהחלט טרחו לשבור את ליבי בעבר, כך שכאשר הוא נכתב הוא בהחלט היה אותנטי) ונראה לי כה מתאים לתחושה הזו של הסוף, אני מודיע בזאת רשמית שאני שומר את הזכות לפרסם שוב אם אכן איזרק ואינטש בקרוב כפי שחששתי. בינתיים כדי להפיס מעט את הדאגה הכנה שהופגנה כאן בידי אנשים טובי לב (אנשים, למדו אותי להיות כזה גם בלי לשתות כמה כוסיות של ג'וני היקר והטוב), אני אשחרר כאן משהו חיובי יותר ומשעשע יותר, שמתבדח בעיקר על חשבוני. ראו זאת כפיצוי על הדאגה המיותרת.
"בגיל 16 גיליתי לראשונה מהו סקס בבחינת מותר האדם מן החסידה.
פנטזתי על שלושה דברים:
פעם ראשונה מתוך אהבה
לגמור לבחורה בין השדיים
ושיהיה לי איבר באורך 30 ס"מ.
הפעם הראשונה היתה מתוך אהבה (רבות אחרות ככל הנראה נבעו מאהבה עצמית..)
גמרתי לבחורה בין השדיים (ותודה ל***** ול******* שהביאוני עד הלום)
ו.....
נו טוב, שתיים משלוש זה גם משהו לא?
את החסר משלימים בעיקר במלים...
לפני 19 שנים. 14 ביוני 2005 בשעה 17:54
