החולשה שבכוח

איזה הרגשה נהדרת להיות צודקת
ככיף שאי אפשר לתאר... אני מרגישה חכמה כל כך שלא ניתן לעצור בעדי שאשיג את מטרותיי שכולם יבינו עד כמה אני צודקת שמותר לי להתעצבן וליהנות מההרגשה הזו כי.... אני צודקת

אני צודקת ואני נהנית מלהיות צודקת
אבל במה זה עוזר לי?
זה לא
וזה מעצבן

זה כאילו אתה רוצה שהדברים יסתדרו בדרך שאתה רואה אותם ואתה גם עושה את כל המאמצים כדי שזה יהיה ככה ובסוף זה לא יוצא...


זה כיף להיות צודק
אבל זה לא תורם להשגת המטרות
זה לא תורם ביחסים עם הסובבים

אז מה זה שווה?