סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

החולשה שבכוח

מכורה לחיבוקים.... וגם לספנקים
לפני 19 שנים. 10 באוקטובר 2005 בשעה 19:57

דיברתי עם המנחה שלי לסדנא לעצבים.
שאל כל מיני שאלות... עניתי לו, הרוב ספונטני...
למה הכל מתפוצץ לי אחרי שבועיים ממוצע? מה אני משדרת?
את שמה לב שאת חיה בהצגה להראות לכולם עד כמה את מיוחדת? זה מאוד מעייף.
מודה, אני שמה לב... אבל זה מאוד כיף להיות בעצגה, אני נהנית מהדרך הזו
ברור שזה כיף, ההצגה משרתת אותך... עוזרת לך ... יש לך התנייה מסוימת שאם לא תהיה מיוחדת, את לא תשרדי


...

...

אני עדין חושבת מי אני כשאני לא בהצגה של עצמי



להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י