לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

החולשה שבכוח

מכורה לחיבוקים.... וגם לספנקים
לפני 18 שנים. 9 באפריל 2006 בשעה 19:33

עוזב סופית, אפילו עוד השבוע

לא רבים על כסף, לא רבים בכלל

"אילנה מה יש לך להגיד, אני מכיר אותך שנה ויש לך המון מה להגיד"

כן, אבל אני עוד לא מעכלת

* * * * * *
מה אני אגיד לו? שאני כועסת? שאני פגוע? שאני לא לוקחת את הדברים בפרופורציה
הכל נכון, אנחנו לא נישאר בקשר כלשהו בכלל... שזה עצוב לי, שזה מעצבן. עדיו נכון

* * * * * *

היום בדרך הביתה הלכה לי המראה הימנית של האוטו, שהתנגשתי עם רכב אחר (כולל הפלסטיק מאחורה).
זה יהיה דרמטי מדי לקשת את ה"תאונה" לשיחה שלנו מאתמול


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י