לפני 18 שנים. 26 במאי 2006 בשעה 21:10
בתוך הבאסה והעצב שבמחלה יש כמה דברים שמאוד משמחים ומרגשים אותי
1. אני חווה תחושה של משפחה, לעזור, לרוץ, לדבר, לתמוך, להיות שם. למשל היום בערב עשינו ארוחת שבת במחלקה, האבא במיטה וכל הילדים סביבו, הבאנו עגלה עם מלא אוכל ביתי שהכינו כל מיני אנשים קרובים (האמאות של החברים של הילדים) היה ממש כיף, צחוקים ושמחה.
2. ההתקדמויות הקטנות של משה מש מרגשות אותי... הוא מחבק את כולנו בכוח ובהתרגשות, היום הוא כתב... זה ריג אותי הדמעות, וגם חייך. אתמול הוא כבר התחיל ללעוס לבד.
רז מגיע כנירא ביום רביעי... יהיה לי מאוד כיף לפגוש אותו שוב אחרי חודש גם אם זה בנסיבות לא משמחות.
הכי כיף לי זה לדעת שהוא יהיה בסדר ושכולנו ביחד נעבור את זה
