בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

החולשה שבכוח

מכורה לחיבוקים.... וגם לספנקים
לפני 18 שנים. 7 ביולי 2006 בשעה 6:21

- תעזוב אותי כבר ( הוא מחזיק אותה בכוח, טופס את ידיה ושערה)

- את לא רוצה שאני אעזוב אותך, אני קורא את שפת הגוף שלך.

- אתה תצטער על זה, ועוד לא יודע עד כמה...

- אני רק יודע שברגע שתיכנעי אזכה בך, אני מוכן להצטער על זה.

- עזוב אותי כבר, אין מה לזכות, תשחרר

- לעזוב? זה מה שאת רוצה, שאעזוב כמו האחרים? (הוא לוחץ יותר חזק). לא נמאס לך מזה כבר?

- אני לא מתכוונת להגיב לשטויות שלך

- שטויות שלי? אותי לא תצליחי להתיש במבחני הייאוש שלך... לי יש סבלנות חמודה.

- אין לי בעיה עם הסבלנות שלך אבל זה מתחיל לכאוב והכאב הזה לא נעים.


הזמן עובר

- זה לוחץ, שחרר כבר.

- או קיי אני לא אלך אבל די.

- מה אתה רוצה ממני? תגיד אז זה ונסגור עניין.





אני רוצה שתרפי


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י