בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

החולשה שבכוח

מכורה לחיבוקים.... וגם לספנקים
לפני 18 שנים. 7 ביולי 2006 בשעה 6:53

הוא עוזב את המושב

אפילו לא נהיה קרובים.

האמת שלא ממש מזיז לי

הוא עוזב את המושב כי לא מסתדר לבד, ומסתבר לו לא כיף לבד. מסתבר שהוא מתגעגע שאיתי היה כיף.
לא חוזרים אחורה על החלטות. קיבלת החלטה, תתמודד איתה. אני התמודדתי גם עם ההחלטה שלו.

והאמת שבאיזשהו מקום סבבה לי עם זה שהוא עוזב. אני רוצה שיהיה לו טוב אבל כנירא שאני רוצה את זה רחוק ממני.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י