החולשה שבכוח

אני יודעת שאני בן אדם עצבני, אפילו הבוס שלי שהוא חולה במלחת עצבים אומר לי שיש לי פיוזים יותר קצרים משלו

מעצבן אותי שמבריזים

מעצבן אותי שמאחרים

מעצבן אותי ללכת לאיבוד עם הרכב בתל אביב או לפספס את הפניה הנכונה

מעצבן אותי לשלם למוסך

מעצבן אותי לחכות בבוקר אפילו דקה אחת לשותפה שלי

מעצבנים אותי התלמידים שלי

הרשימה ממשיכה



אני החלטתי מזמן שבא לי לטפל בעצבים שלי ובחלק מהמקרים הצלחתי
לקחתי קורס שאני מכנה לו "סדנא לעצבים"

זה עזר טיפל'ה.

1. אני לא מתעצבנת על מנטרה שהוא מאחר
2. קלטתי שאחותי לא אדם עצבני אלא אני בעצמי והשלמנו
3. למדתי לקחת את הדברים בפרופורציה ולא להתפרץ
4. לקבל את האחרים כפי שהם וכפי שהם לא
5. לאהוב את התלמידים שלי

אבל זה עדין לא מספיק

המשימה הבאה שלי....

כל פעם שמישהו יעצבן אותי אני אעשה מעשה שיעזור לאותו אדם.

למשל... על הבוקר התחלתי להתעצבן כי הטרמפיסטית שלי איחרה... (למרות שאני בעצמי אמרתי לה שלא לחוצה, אבל זו לא הייתה סיבה מספקת לא להתעצבן עליה - עצבים שקטים שטרם התפרצו-
ואז החלטתי שאני אקפיץ אותה עד המקום שהיא צריכה להגיע


מה יהיה יש לי כוונות טובות

יש לי רצון

אבל חסרה לי את קבוצת התמיכה
אני מקווה שהשיטה החדשה תעזור לי