שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

החולשה שבכוח

מכורה לחיבוקים.... וגם לספנקים
לפני 18 שנים. 25 באוגוסט 2006 בשעה 10:42

כזו תקופה

כל דבר קטן ואני שמחה מזה.

* בגלל המלחמה המשכורת שלי קטנה באחוזים גדולים, דבר שדרבן אותי יחד עם השכנה ללכת לעבוד בקייטרינג בחתונות שבהתחלה הרגשתי מוזר כי אמרתי לעצמי...
- מה אני עם תואר אלך לעבוד בזה? כן, אני אלך ואני איהנה ואעשה צחוקים שם.
וזה בדיוק מה היה והיה לי ממש כיף.

* חברה שלי הזמינה אותי לשושה ימים לים המלח במחיר 300 ש"ח במלון מפואר
ואני מאושרת מזה

* אני מנקה את הבית ושומעת מוזיקה קצבית ברקע ולשם שיוני, לא סובלת מזה...

*והכי מגניב הוא... אבא שלי משתחרר מבית החולים בו היה מאושפז כמה חודשים
עכשיו מתחיל שלב חדש אבל אם את הראשון רק איחד את המשפחה, את השלב הבא רק מנבא דברים נפלאים בתהליך שיקום האבא ותוך כמה חודשים הוא כבר יתפקד לבד.

*ביום שני חוזרים לרקוד סלסה וביום ראשון אני נפגשת עם חברה שמזמן לא התראינו

*העבודה מתחילה לחזור לאט לאט

* בעוד חודש טיסה לחול

*לקראת סופש השבוע שולה ומנטרה באים לארוחת ערב מפנקת אצלי, הפעם אתה מביא את היין ואת את הקינוח


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י