הבוס שלי אושפז ביום ה' בבית החולים
בדיקות, עניינים, מנוחה למישהו עם עבר עשיר באירועי לב
היום הלכתי לבקר אותו
הוא בן 72
מגיעה למקלחת טיפול נמרץ וכשמגיעה לחדר שלו הדלת סגורה... דופקת קלות... אשתו אומרת שנייה, בינתיים הסתכלתי על שכניו למחלקה, אנשים חצי מתים עם כל מיני צינורות מחוברים לכל מיני חלקים בגוף... חששתי באיזה מצב אפגוש את הבוס. במסדרון, מוניטור בו מופיעים כל דפיקות לב של כל המאושפזים. של הבוס היה גבוהה משאר המאושפזים (80 לעמות 53)
הוא היה במצב די טוב (הכל בהשוואה לשכני המחלקה כמובן)
שאלתי אותם (את הבוס ואשתו) מה הם עושים עם הדלת נעולה.... צחוק קטן (אני באמת לא יודעת מה הם עשו)
ואז שיתפתי אותו שבזמן שחיכיתי ראיתי שהדופק שלו גבוהה מעל ממוצעת המאושפזים...
הוא עונה "כי התאמצתי"
"רגע מה אני אמורה להבין שגם הדלת הייתה נעולה וגם התאמצת וגם אתה לבד כאן עם אשתך?"
הוא עונה: "רחל (אשתו) את יודעת למה היא ניראת טוב עכשיו? כי אתמול היה לה סטוץ"
מה הקשר לשיחה? בשיחות איתו אין אף פעם קשר
הדיבורים המשיכו גם בכיוון הזה וגם לכיוונים אחרים
הוא אומר" אם ישחררו אותי בשבת, ביום ראשון שארה אותך במשרד... אקבל התקף לב ויצטרכו לאשפז אותי שוב"
"דני, אתה תמיד יכול לפטר אותי"
דני, אתה עוד בסדר... שרחל התאשפזה, לא הספקנו לבוא לבקר אותה כי השתחררה מהר"...
האישה עונה "כן הייתי רק יום אחד"
אני:"לא נורא רחל... פעם הבא :)"
לפני 19 שנים. 17 ביוני 2005 בשעה 17:12
