מנגינת הנדודים

אני עוד מאלה שקונים אלבומים.

כן, מהמזדקנים על הכדור הזה (כמו שאמר משורר דגול: הסידן בורח, הגוף מתכווץ ושוכח [מאיר אריאל, מופע מסע בחירות])

בקיצור, אז אחרי שהשקעתי בהדסטארט של ההרכב. יוצא האלבום. היום קיבלתי את העותק הדיגיטלי אלך לאסוף את הפיזי.

אז הערב יש דייט עם המוסיקה. והפוליטיקה. 

הפוליטיקה, כי זה ההרכב האחרון ששר וכותב על החרא והחיים במדינה, זמרים, ספורטאים ושופטים בישראל הם חסרי דעה פוליטית.

לא באמת, אבל בפועל. אין להם אמונות אין להם דעות אין להם תובנות. 

לא על מה טוב ורע.

לא על כמה חרא או מענג.

רק מה שבקונצזנזוס. למה? כי כולם מקטלגים.

זה? טוב נו הוא ימני.

זה שמאלן זה.

זה דתי חשוך.

והוא, הוא "נאור".

הוא אשכנזי, מזרחי ערבי וכולם "מסריחים".

אז כמי שחי בכל העולמות ובאף אחד מהם, ביי לכם.

כי יש לי דייט עם החצר האחורית.