בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מנגינת הנדודים

לפני 5 שנים. 31 בדצמבר 2018 בשעה 7:03

כמו במשחק כדור, המומנטום נוטה להחליף צדדים בגלל סיבות טפשיות.

כשהמומטום מתחיל להעצר מרגישים שהנה זה נגמר ומנסים להחזיק בו בקצה האצעות לפני שיחליק,

משל אתה תלוי בקצה אצבעותיך על גשר אבל אתה כבר יודע, 

אתה תחליק. ותאבד אחיזתך. 

ואז הרגע האחרון שההבנה והשחרור מגיע, 

זה המקום להנאה ממנו והפורקן. ממש כמו להחזיק אורגזמה עד הרגע האחרון.

מגיע השחרור הזה, פיסוק הידיים לצדדים ועצימת עיניים לנפילה משוחררת.

השניה הזאת היא השניה הארוכה והמזוקקת של החיים עצמם.

 

זהו רגע מעורר. מערער. 

 

נקי.

לוריס{א"ר} - מדהים.
לפני 5 שנים
nsm​(אחר) - תודה
לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י