לפני 5 שנים. 17 במרץ 2019 בשעה 5:39
לפעמים אני נכנס לכלוב מהשעמום וההרגל
פעמים אחרות מהחרמנות.
לפעמים אני נכנס בגלל הודעה על תגובה, או תגובה לתגובה,
לפעמים אני נכנס כי בא לי אינטראקציה מגניבה.
לפעמים כי זה הרגל של בוקר,
ופעמים שזה הרגל של ערב.
לפעמים אני נכנס בציפיה גדולה,
לעיתים מתוך חולשה מעיקה.
לרוב כשאני נכנס זה דרך הצ'אט, ודרכו לבלוגים, סתם כי אין לי כוח לכתוב בכתובת הדפדפן.
ברוב הפעמים אצא הרבה אחרי שמיציתי, גמרתי, קיבלתי יחס, התאכזבתי, התרגשתי, כאבתי, נהניתי...
ואז ההרגשה היא של בזבוז.
אבל לעיתים, ואפילו לא נדירות בכלל, אני מוצא רגע טהור של אמת, של יושר, של כנות, של מציאות אנושית מזוקקת.
לרגעים האלה אני מכור.
