לפני 9 שנים. 4 ביוני 2015 בשעה 11:50
כל מי שמכיר אותי, יודע שאני לא מחובבי כתיבת וקריאת הבלוגים. לא השתנתי, הכל טוב איתי. פתחתי את הבלוג הזה רק לצורך הוספת הסרטון הבא... מת עליו. אני זוכר שראיתי את זה עוד בהיותי ילד קטן.
כמעט כל יום אני רואה את זה, וזה פשוט מעלה חיוך על פניי. כל כך תמים, חמוד, פשוט, צנוע ומתוק... ומלמד אותנו שהכל יחסי בחיים. הדמויות, הקולות, הדיאלוגים, הניואנסים הקטנים, הנוסטלגיה – נהדר.
"אבל אני רוצה להיות שם"...