המגירה

11:38 12/09/04

קח אותי אל בין ידיך,
חצוב בי את אהבתך.
שלח את סייעניך
המדובבים אותי אליך.
קח אותי אליך,
אל תהום השכחה,
אל האש המלבנת את רצונותי,
והופכת אותן לשלך.
קח אותי, הלום בברזלי,
כל כך הוא חם,
קבע בו צורה מתאימה להלמות נפשך.
החתם אותי, צרוב בי אותך,
אני הוא הכלי שמתאווה למכסך.
ועת יחשך הלילה, אצבעותיך אל בין שפתי,
בודקות את תפילתן אליך,
בותקות את תפילתן אליך,
בכריעה, בעיניים עצומות,
נמסה. לחלוחית הדומעת אותך,
אני מתפללת אותך,
מתפתלת אותך,
מקבלת את רצונך לתוכי בחדווה.
קח אותי אל בין ידיך,
חצוב בי את אהבתך.
ביד בוטחת, בנפש חפצה
הדלק בי את שאול תאוותך.
רחם אותי, רחם עלי,
פרוש עלי ומתחתי,
ובתוכי, את רצונך.
פורר אותי לפרורים קטנים,
שחק אותי עד דק,
מלא את חלליך בי,
והפכנו לאחד.