סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

המגירה

חשבתי לעשות קצת סדר בניירות של המגירה כאן בכלוב, מה יש.
לפני 16 שנים. 9 בדצמבר 2007 בשעה 18:54

"את כבר לא אוהבת אותי", הוא אמר לה.
היא התבוננה בו נדהמת.
"אני כבר לא אוהבת אותך".
"זה בגללי או בגללך?" עכשיו נכנס למיטה לצידה.
"זה בעיקר בגלל שאני בהמה מכוערת" היא אמרה את זה בשוויון נפש.
"לפעמים את טיפשה בצורה יוצאת דופן" עכשיו החלו ידיו לעסות את כתפיה.
"לפעמים" הודתה. "לא פעם ולא פעמיים".

"אני אעסה לך את הגב ואת תמצצי לי?"

"קודם הגב"

ידיים מוכרות חולפות על גבה, פורמות חזיה. היא עוצמת עיניה ושוקעת בך.
הגוף שלה מתחיל לנוע מתחת לאצבעות שהופכות להיות קשות יותר ויותר. הן נעות עיגולים עיגולים עד לעצם הזנב.
היא עוצמת עיניים חזק יותר. פיתול גופה תחת המגע הופך מורגש יותר, האצבעות צובטות בה, יד נשלחת אל שפתיה, דוחקת אצבע לתוכה.
"תמצצי."
היד השניה נשלחת למשיכת עורף.

איך יהיה טעמן של אצבעותיך? היא יונקת גם את האצבע הנוספת שחודרת אל שפתיה. אם תעצום את עיניה קצת יותר חזק זה אולי באמת יהיה אתה. אולי.

הוא מושך אותה אל בין רגליו, ראשה נח עכשיו על איזור חלציו. ידו מושכת את ידה אל בין רגליה.
שתי ידיים מלטפות שם, שלה ושלו. הוא מלטף לרגע בעדינות את כל הנפיחות החלקלקה שם וברגע השני סוחט את כל הכוס בלפיתה חזקה.
האצבע שלה לוחצת על הדגדגן, האצבעות שלו דופקות אותה. צריך יותר חזק. יותר.
נפסק.
החגורה שלו נפתחת. הכפתורים. היא חושבת איך ירגיש לה זין אחר אל מול שפתיה.
היא חושבת איך ירגיש לה הזין שלך.
"אין, את פשוט נהדרת" הגוף שלו נע עמוק אל תוך השפתיים שלה. העורף מקובע, רק הגוף שלו נע פנימה והחוצה.
האצבעות שלו צובטות את פטמותיה. פתאום היא מיואשת. משחקי נדמה לי טפשיים. זה לא אתה, זה הוא.
איך ניתן להתבלבל?

הזין נכנס עמוק עמוק עכשיו, היא מתגברת על רפלקס ההקאה, מנסה להזיז את הראש. הוא מצמיד.
ההתכווצויות ההן בתוך שפתיה, תמיד התרגשה מהשניה הזו בה התכווץ הזין ופלט את הזרע עמוק בתוך גרונה, אלא שעכשיו במקום להתרגש חשבה מה אתה עושה, ואם אתה מזיין אחרת וחושב עליה.

היא גם חשבה על כך שהיא כבר לא מתנשקת.
מזדיינת עדיין, אבל כבר לא מתנשקת.

משהו בשיטה לא הסתדר לה. או בדרך. או במטרה.


***


כנעניה​(לא בעסק) - זה עושה לי לבכות.
לפני 16 שנים
בכוח המוח-אשה - אני מקווה שלא בגללי, אני סיימתי עם הקטע הזה בחיים..(:
לפני 16 שנים
Mass production - דעי שאני קורא. אני לא מת על פואטיקת-זיונים, אבל אני קורא.
לפני 16 שנים
Here And There​(נשלטת) - כתוב מקסים.
מאוד עצוב ומוחשי.
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י