שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

מי אני ומה שמי?

קהל נכבד, ברגע זה
מתחיל סיפור המחזה,
וזה הרגע לגלות
את הנפשות הפועלות;
כלומר, מה שמו של כל שחקן
ולמה הוא מופיע כאן,
אבל ברמז! רק קורטוב!
ועם תוספת: בוקר טוב!
לפני 13 שנים. 2 במאי 2011 בשעה 19:16

באמת שלא מבינה
אתה כול הזמן אומר לי שאני לא לבד במערכת יחסים הזו אז למה כול פעם אני מרגישה יותר ויותר לבד.......
ולמה במקום להתמלא בשמחה שאני איתך
אני בעיקר בוכה
במקום לקבל את התמיכה שלך
אני מרגישה כתף קרה
ובמקום להרגיש אהובה ומוכלת אני מרגישה ריקה ובודדה
וזה תמיד נעלם שאנחנו ביחד אבל זה לא חוכמה אני צריכה להרגיש את זה גם מרחוק
אוף אני אוהבת אותך ומתגעגעת
אבל אתה מוריד אותי מדעתי

בלוסום​(לא בעסק) - רמפי.. (מותר לי לקרוא לך ככה?).. כל מה שיש לי לומר זה..

מיאוווו... *חיבוק מלטף ועוטף* }{ )=
לפני 13 שנים
רמפלסטישקינית​(אחרת) - רמפי זה בסדר
לפני 13 שנים
nomorenomore - תגידי... "קהל נכבד, ברגע זה
מתחיל סיפור המחזה,
וזה הרגע לגלות
את הנפשות הפועלות;
כלומר, מה שמו של כל שחקן
ולמה הוא מופיע כאן,
אבל ברמז! רק קורטוב!
ועם תוספת: בוקר טוב! "

יש מצב שזה מ"חלום ליל קיץ" ?
לפני 13 שנים
רמפלסטישקינית​(אחרת) - המחזמר "עוץ לי גוץ לי"



כריכת הספר "עוץ לי גוץ לי", איור מאת אריה נבון
בשנת 1965 כתב המשורר והמחזאי אברהם שלונסקי מחזה לילדים בשם "עוץ לי גוץ לי" המבוסס על האגדה. בגרסתו של שלונסקי, הפך הסיפור להומוריסטי ולא אפל ומפחיד כמו באגדת האחים גרים. כל המונולוגים והדיאלוגים כתובים בחרוזים וכוללים משחקי לשון מתוחכמים ומשלב גבוה של עברית. המחזה פותח בשורות הבאות:
קהל נכבד, ברגע זה
מתחיל סיפור המחזה,
וזה הרגע לגלות
את הנפשות הפועלות;
כלומר, מה שמו של כל שחקן
ולמה הוא מופיע כאן,
אבל ברמז! רק קורטוב!
ועם תוספת: בוקר טוב!
ההצגה הועלתה לראשונה בתיאטרון הקאמרי בשנת 1965 בבימויו של יוסי יזרעאלי עם לחנים מאת דובי זלצר. התפרסם במיוחד השיר "בוקר טוב", המציג בתחילת המחזה את משתתפי ההצגה (המלך, בת הטוחן וכו'). כיכבו בהפקה אריק לביא, שושיק שני, אברהם חלפי, זאב רווח, שמרית אור, נירה רבינוביץ', יוסי ידין, יוסי גרבר, נתן כוגן, גדעון שמר, נחום שליט, גבי אלדור, גבי קרן, אסי הנגבי, אסתר גרינברג, אלברט כהן, שלמה וישינסקי, גדי יגיל ויצחק חזקיה. תקציב גדול הושקע במחזה והעבודה עליו נעשתה בשיתוף פעולה עם השחקנים. בגלל העברית הגבוהה חששו תחילה הבמאי והשחקנים להעלות את ההצגה פן תתגלה ככישלון, אולם שלונסקי התעקש לא לשנות את הנוסח לעברית קלה יותר שתתאים לילדים. למרות החששות, המחזמר התגלה כהצלחת ענק שמאתיים אלף איש צפו בו במשך מספר שנים בכל רחבי הארץ, והוא זכה גם לפרסים ולביקורות משבחות.
לפני 13 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י