ביקשתי שתצלם אותי, תמונת פרופיל לפייסבוק.
חיוך מובך, תמונה, תנוחה משתנה, תמונה, חיוך פחות מובך, תמונה.
ישבנו והסתכלנו על התמונות.
איזו יפה אני.. אני חושבת לעצמי. לא ידעתי שאני כזו יפה.
אתה שוב מצלם.
תמונה, אני משוחררת, תמונה, תזיין אותי בבקשה, תמונה, אני רטובה, תמונה.
אתה אומר לי כמה אני סאבמיסיב אליך. אתה דום מולי לחלוטין, "את הזונה שלי ואלו התמונות שלי, זה הסאבמיסיב הזה רק שלי".
אנחנו עוברים על התמונות. וואו.. אילו תמונות יפות. תראי איך את יפה דרך העיניים שלי, אתה תגיד לי. אני מסתכלת נפעמת מהתמונות, כמה אתה אוהב אותי, המון המון המון.
תמונה, אני הסאבית שלך, תמונה, מה שאתה רוצה, תמונה, אני שלך, תמונה.
איך פתאום אני פוטוגנית? מאיפה הגיח כל היופי הזה?
אני מסתכלת עליך, מתרגשת מהמקום הזה, מהעומק שלו, זה כל כך פשוט...
"מה שאתה רוצה מאסטר צ'יטה, אדוני".
