הדפיקות על הדלת גברו והתחזקו,
והיא נעלה בבריח נוסף לבל יתפרצו.
היא תרה אחר המכשיר הנייד בדירה,
מבקשת להזעיק במהרה עזרה.
עתה התווספו גם בעיטות בדלת הרעועה,
שרק בקושי מחזיקה מעמד ונותרת על תילה.
לפתע השתרר שקט מוזר ומיסתורי,
האם התייאשו ממנה או שזה רק משהו זמני?
היא רועדת כולה, שיניה נוקשות,
למרות שהטמפרטורות בחדר נותרו גבוהות.
היא מרשה לעצמה להתפרק ולבכות,
לא מעכלת את שעתיד היה לקרות.
רעש חשוד נשמע לפתע מהחדר הסמוך,
קול נפץ זכוכית ואדם עטוי שחורים חודר פנימה בינות לענפי השיח הסבוך.
מסכה על פניו אוחז חפץ לא מזוהה בידו,
והיא מתחננת לפניו מנסה לפנות לטוב ליבו.
הוא בתגובה אוחז בשערותיה וגורר אותה לחדר השני,
וגועה כל העת במן צחוק שטני.
היא מגישה לו כסף מזומן ואת תכשיטיה,
הוא נוטל זאת אך בנוסף גם דורש לקבל ממנה את כל בגדיה.
היא מתחננת בבכי קורע לב שיעזבה לנפשה,
והוא ממאן להקשיב - צוחק לעברה.
הוא סוטר לה בחוזקה וחזר על הדרישה,
מושיט יד לעברה וקורע ממנה את החולצה.
הוציא לפתע סכין מכיסו ודרש את חזייתה,
אחרת רע ומר יהיה גורלה.
היא מסירה את החזיה ומגישה לו ביד רועדת,
תוך שמנסה להסתיר את החזה ביד רופסת.
עכשיו את התחתון דורש לקול בכייה,
היא מסירה הכל ונותרת מולו עירומה כביום היוולדה.
חשה ביד גסה הצובטת את שדיה,
משחקת בפראות במחמדיה,
היא מנסה להתנגד ולהסתיר את דדיה בכפות ידיה,
אבל הוא חזק ממנה וכבר נושך בחוזקה את פטמותיה.
היא מנסה להתחמק לאחור,
אך זאת נמנע ממנה ע"י אותו האיש בשחור.
הוא שולח יד אל חמוקיה,
מפלס לו דרך בין יריכיה.
היא מכווצת ומפחדת,
ועל נפשה שוב ושוב מבקשת ומתחננת.
צחוקו מתגבר כשהוא מאתר את פתח נרתיקה,
כשאצבעו פנימה בחוזקה מחליקה.
מציק לדגדגן ללא כל רגישות והתחשבות מצידו,
ואת פיטמתה יונק ונושך במצמוץ שפתיים נוהג בגופה כבשלו.
משליך אותה על המיטה,
כשהיא שוכבת על ביטנה.
ביד אחד אוחז את גרונה בחוזקה,
כשבשניה משחרר את כלי זיינו הזקור הדרוך למשימה.
מרתק אותה אל המיטה,
ומוליך את כיפתו את פתח נרתיקה.
היא מתחננת בפניו כי לה יניח,
אך לא מתנהל בינהם פה באמת כל שיח.
הוא דוחף את איברו בחוזקה,
וכשזה קורה - צווחה את הדירה מחרידה.
הוא מכאיב לה ובועל את איברה,
מחלל את טוהר גופה.
אטום לתחנוניה - רוע בעיניו,
צובט בחוזקה את שדיה האחוזות בידיו.
כשם שדחף אותו פנימה במהירות,
כך שלף אותו החוצה בזריזות.
הופך אותה על גבה,
מפשק את שפתיה וממשיך במלאכה.
מוציא את איברו וגומר על ביטנה,
והזרע נוזל מטה אל עבר איברה.
יבבותיה קצובות מליטה את פניה בידיה,
ולא מבחינה כי הוא קרב שוב אליה.
מרוקן את שלפוחיתו על גופה,
ומותיר אותה כך מטונפת ובוכה.
עוזב את החדר ומותיר לה מעטפה,
כשעליה כתובה רק המילה... תודה!
צלצול נשמע מתוך המעטפה,
ואת הצליל מייד מזהה.
בתוך המעטפה מוצאת את הנייד שחיפשה,
ולידו את כספה, תכשיטיה כשלצידם הקדשה.
"...הגשמתי לך את הפנטזיה שממני כבר מזמן כ"כ ביקשת,
מקווה שנהנת ממנה ואותה אהבת!"
הטלפון ממשיך לצלצל,
ובלחיצת כפתור את השיחה ממנו תקבל.
מחליפים חוויות על הסשן המדהים,
ש... לו חיכתה זה עידן ועידנים.
דקות ספורות לאחר מכן שב הוא לדירתה,
והיא מתנפלת עליו בחיבוקים ונשיקה.
מסמנים להם "וי" על פנטזיה נוספת,
ויחד מתכננים כבר את הפנטזיה הבאה שתהיה לא פחות מטורפת!
