...הוצא מהקשרו...

נראה כי היא מביטה אליו בצורה חצופה,

שוכחת לרגע את שיוכה ומעמדה.

לא מעניין אותה שיש עוד אנשים בסביבה,

או דווקא בשל כך בטוחה בעצמה שלא תיפגע.

הוא מצידו מביט ללא כל תגובה,

אך מהכרותי אותו - לא ישקוט עד שתשלם על מה שעשתה.

והנה זה בא ומגיע... הוא מורה לה לסור לפינה שקטה,

שם שניהם נמצאים הרחק מההמולה.

מקרב את ידו אל החצופה הסמוקה,

ובשתי אצבעותיו אוחז בחוזקה את ראשה.

נשימתה נעתקת מכאב והיא בולעת זעקה,

והוא ממשיך להציק לה ומחזק את האחיזה.

הכאב מתגבר והוא מסנן בלחישה אל אוזנה,

"מצטער... אך לא נותרה לי כל ברירה.

היא פשוט הביטה אלי כה זחוחה,

חופשיה שם המרקדת בקלילות את ריקודה.

מנותקת מהסביבה כבעלת חיים משל עצמה,

בולטת מולי תחת אריג חולצתך הדקה".

עתה, לאחר טיפולו בולטת היא יותר,

וגם בתאומתה טיפל בהתאם - כלל לא וויתר.

עכשיו ניתן לחזור לאותה החבורה הרועשת,

בהליכה קופצנית שאת שדיה גועשת.

רק שההבדל היחיד הוא כעת ש...גם מי שעד עתה לא שם לכך לב,

יבחין בפיטמותיה הבולטות - היטב!