...הוצא מהקשרו...

נשאלתי בעבר כבר רבות,

כיצד מצליח אני לזכור לשלוח פרחים וברכות.

לצרף מתנות אהובות,

לימי אזכורים, חגיגות ושמחות.

ימי אהבה, ימי הולדת וימי נישואים,

ועוד כהנה וכהנה תאריכים עלומים.

ועל כך משיב לשואלים בפשטות,

ללא כל גאווה מצידי או התנשאות.

מספיקה תמיד רק פעם אחת לשכוח את אותו ה"ציון",

ועל טעות כזו ייתכן ו..."השוכח" ישלח גם ל..."מיון".

אין כל ספק שעל ה"מנה" שיקבל,

חודשים רבים וודאי עוד יתאבל.

ברור כי מעתה ועד עולם,

יזכור הוא את כל התאריכים - כולם.

על כן מספיק רק פעם אחת זאת לשכוח,

והיא על כך לעולם לא תתרצה לסלוח.

...אז דע לך זאת "מר שכיחה",

ו...די לחכימא - ברמיזא!