עייפות מצטברת הכריעה את גופו,
ומנוחה נכונה מצא במיטתו.
עוד בטרם נגע ראשו בכר,
כבר נרדם ו...נחר.
כמה זמן ישן אינו זוכר,
אלא רק שלפתע התעורר.
פיטמה גדולה אל פיו תחובה,
והוא באינסטינקט מולד יונק מתוך שינה.
מדי פעם משחררת את האחיזה,
ומושכת מפיו החוצה את שדה.
או סתם מגרה את לחיו ואפו עם הפיטמה,
שהתקשתה והזדקרה.
עייפותו כה רבה שלמרות שדיה - שוב נרדם,
ממלמל משהו לא ברור, יונק ונדם.
אך עד מהרה מטכסת עצה חדשה,
שיעיר אותו משנתו העמוקה.
מתיישבת ברכות על פניו,
ועדיין עצומות עיניו.
אך נוכח ריחה לא נותר אדיש,
וסביב הדגדגן החל ללקק חיש.
מביט מקרוב בחריץ שמעליו,
ונהנה לטעום ממיציו.
בתנועה מהירה הופך אותה על גבה,
ואת איברו נועץ בה כהלכה.
בתנועות קצובות ומהירות מפמפם את איברה,
ולא פוסק עד שהגיע אל פורקנו באנחה.
מהר מאוד הבינה כי עליה וקוץ בה,
מוטל עליה מותש - אינו נשמע לה.
פורקנו החיש את עייפותו חזרה,
ומעתה זקוקה ליישם שיטה חדשה.
כזו שבגללה יתעורר ואת עונתה לא יגרע,
בטרם יגיע אל פורקנו ובשינה עמוקה שוב ישקע!