זוגות זוגות מביטות וצופות,
כל פרט היטב בוחנות.
האף והפה מכוסים במסיכה,
לפחות אחת מצניעה פניה ברעלה.
צבעי האישונים משתנים,
בצבעים בהירים או כהים.
יש והעפעפיים צבועות בקפידה,
או רק עיפרון שחור תוחם בצורה מדודה.
כואבות יחד איתי את סבלי,
מחייכות או שמחות לאידי.
קמטי הבעה סביבם מתוחים,
מנסה לפרש מה הם רומזים.
לחלקן עיניים טובות ומכילות,
אחרות כעוסות ועיניהן הרעות לא מטעות.
זורקות לאוויר מונחים שונים,
שאת פירושן לא מצליח להבין ולהפנים.
עוקב אחר האישונים שעלי מביטים,
בעיניי הדומעות סובל מכאבים.
זוכר יד אחת מתגנבת לעברי,
ומבלי שהאחרות יבחינו מלטפת בחום את ידי.
ריחות הבשמים שעומדים באפי,
נמוגים מול ריח האלכוהול הצורב בבשרי.
מעל ראשן מנורה מסנוורת,
שאל מקום מסויים אלומת אור מכוונת.
קולות וצלילים אותי סובבים,
תמונות שמלוות ופוקדות לעיתים.
כאלו שצפות ועולות בלילות עצובים,
או סתם בלי סיבה מופיעות שוב לפרקים.