...הוצא מהקשרו...

כל שנות ילדותי התגוררנו בסמיכות לים,

והיינו מבלים שם רבות - ובוודאי כל זמן שחם.

לא יודע מה פתאום נזכרתי בדבר,

אבל כמו תמיד מעת לעת צפים בי זכרונות עבר.

בילוי משפחתי או שרק סבתא לקחה אותנו הילדים,

הליכה של מס' דקות - ו...הופ כבר בחול משתעשעים.

בחוף הזה שהכניסה אליו הייתה רק עם רכישת כרטיס בתשלום מלא,

ונחשב שם דבר ואחד החופים הטובים בארץ למעשה. 

היו גרדרובות - כך כונו אז המקלחות ותאי ההלבשה,

שם ניתן היה להפקיד את מטלטלנו בעבור פיקדון למשך הבילוי והשהיה.

כמובן שהייתה גרדרובה אחת לגברים ואחרת לנשים,

והייתי נכנס אליהן בהתאם למלווים ומבלי באמת להתייחס למינים.

זוכר אותי כילד כשהגעתי עם אבי,

מביט בגברים העירומים הניצבים ללא בושה מולי.

מוטרד מגודל איבריהם האדירים,

שבין רגליהם כעת מתנדנדים שמוטים.

נבוך כשרואה שם ילדות שמביטות ...גם בי,

עת שנדרש להתפשט ולחשוף את גופי.

לעיתים הייתה זו גם בת-כיתתי,

או סתם ילדה שבוהה בסקרנות באיברי.

אך מה שיותר מפתיע,

זה שדווקא בגרדרובת הנשים חשתי יותר פגיע.

איברי ענק מתנדנדים חשופים,

ביניהם מעט זקורים ורובם שמוטים ונפולים.

פיטמות ענק בולטות ומפחידות,

גם של בחורות צעירות וגם של מבוגרות.

סבך של שיער ערווה שמעורר סקרנות בריאה,

ולעיתים פות הנחשף תחתיו ומתגלה בהפתעה גמורה.

נשים מתקלחות, מתנגבות ומתלבשות תוך ניהול רכילות ושיחה,

ואני כילד מביט בהשתאות בנעשה.

מניח כי כיום כבר נעלמו הגרדרובות מנופי החופים,

ובמקומם נותרו מעט תאי הלבשה ומקלחות מיותמים.

תאים סגורים המאפשרים פרטיות כמעט מלאה,

ומונעים מבטים סקרניים של ילד או ילדה בעלי סקרנות טבעית ובריאה.