בכל יום נשפטת שלא בפנייך,
במילא לא מתחשב כלל בטיעונייך.
מחייך בהנאה כשאת במבוכה,
עת שנדרשת לאור היום להיוותר מולי חשופה.
מביט עמוק אל תוך עינייך,
כשידייך הרועדות פורמות מולי את כפתורייך.
נותרת כשלגופך רק בגדים תחתונים,
ולא מאפשר למבטך להתפזר למחוזות אחרים.
מהר מאוד נאלצת להיפטר גם מהם - למעשה,
וצחור גופך חף כעת מכל מעטה.
מסיט את שערך לאחור בחוזקה,
לבל יסתירו ולו חלק משדייך הכבדים לעייפה.
החריץ בין רגליך בולט בבירור,
גם תחת מעטה שערות הערווה שצמחו זמן רב בקירוב.
צובע את עורך בשלל גוונים,
ולצורך כך כלל לא משתמש בצבעים.
זעקותיך בכל הצלפה מתגברים,
ואין זה מונע ממני לנקוט בצעדים שונים.
מלטף בעדינות את הצלקות,
כשגופך עוד רועד מעוצמת ההצלפות.
מוצץ בחוזקה את פיטמותיך,
תוך שדוחף עמוק אצבעות בין רגליך.
מרפרף בעדינות סביב הדגדגן הנחבא,
לפני שבולע את החצוף בהנאה מייד כשבולט קמעה.
אוהב לחוש את שדיך כשלגופי נצמדים,
בייחוד כשהם בחן והתרסה מתנדנדים.
לחייך סמוקות ואת נאנחת,
כשבועל אותך - ואת מצידך בביישנות גונחת.
אוחז בחוזקה את ידיך מעל ראשך ואתך למיטה מרתק,
ועושה בך כרצוני - כשבגופך משתעשע ומשחק.
מותיר אותך שוכבת מותשת על המיטה,
ואפילו לא מנסה את להסתיר את הערווה.
מהפות נוזל לו לאיטו שובל דביק.
שהשאיר זיכרון כיצד איברי לו קודם הציק.
נושק לשפתיך הבשרניות,
ולוחש באוזניך שכדאי לך לאגור כוחות.
שכן בקרוב אשוב בך להשתמש,
בהחלט אוהב אותך - ולכך אין להתכחש!