לילות ארוכים מריץ מחשבות,
על דברים שחושק לעיתים לחוות.
נכון שחלקם הם מטענים כבדים ושריטות,
שאותם סוחב על הגב כבר שנים ארוכות.
יש ויגידו כי הם לא שם בכלל,
אחרים יציינו כי זה נחשב לחיוב או שלילה - יוצא מן הכלל.
לקח לי שנים לשבור את תקרת הזכוכית בה הייתי נתון,
ולספר למעט רק מקצת מעברי - עת שהייתי חף מכל תמיכה פירגון ומיגון.
דברים שהשפיעו רבות על עיצוב אישיותי,
ומיקמו את עצמי לאו דווקא במקומי הטבעי.
תסריטים שנבנו מהתבודדות ארוכה,
בה לא היה אפשר לחלוק עם איש מעט מהמצוקה.
זה עשוי להישמע כדמיון פרוע,
ולחלקכם יהיה קשה להבין עד כמה היה זה גרוע.
גוף ונפש בבליל של מאורעות,
שליוו אותי כך במשך שנים כה רבות.
ו...אז... כשאולי נמצא סוף כל סוף המזור,
אין באמת את מי שיכול באמת לעזור.
סיבות לכך בוודאי לא חסרות,
אך מי אני כי אשפוט - למרות שחלק מהתובנות נהירות.
ממשיך להפליג לעולמות רחוקים,
על גלים גבוהים או על כנפי נשרים.
שמור את הסודות עמוק בקרבי,
לבל ידעו עד כמה דואב הוא ליבי.
מצליח לרוב לשמור זאת חבוי,
וגם אם כלפי חוץ מחייך - בפנים אני די כבוי.
מחליף דמויות בהתאם למשחק בו נמצא,
והפצע מוסווה היטב - בתוך תוכי לו נחבא!