...הוצא מהקשרו...

עירומה ויפה רכונה על ברכיי,

ישבנה החשוף כמו כולה - נתון לחסדיי.

למרות אור היום הבוהק - אפלולית בחדר שוררת,

התריסים מוגפים וצלליות הנר שדולק מרצדות כמו שאוהבת.

מדיף ריח נעים מרגיע וחושני,

כה שמח שאת לידי.

חש בשדיה התפוחים הנמחצים על רגליי,

ואיברי הזקור מאיים לנקב את מכנסיי.

אוחז בשערה ומיטיב את תנוחתה,

משוכנע כי חשה באיברי המשתולל תחת גופה.

מחלץ אותו לחופשי כך שניצב מול פרצופה,

היא זוכה להביט בו קצרות לפני שנדחף בכוח לגרונה.

משלימה  עם מר גורלה,

עת מוצצת אותו כסוכריה.

מספינק לישבנה הצחור,

שלמרות האפלולית בחדר מפיץ בו אור.

היא נאנקת בכל מכה ומכה,

ומוזהרת לבל תנשוך בטעות את האוצר הסמוך  ללשונה.

ישבנה מאדים ושורף מעוטר בטביעות ידיי,

ועתה הגיע תורו גם של הקיין לחרוץ ולהותיר על ישבנה את רשמיי.

מסובב אותה על גבה,

שדיה גולשים אל ביטנה.

מועך אותם בחוזקה,

וממולח באצבעותי פיטמה שקועה.

ידי נוברת בין ירכיה,

אצבעותי מחללות את קודשיה.

מענג ומכאיב בערבוביה,

ובין לבין מנשק וטועם את טעמה.

מתחבקים קרוב - מאמץ אותה חזק לליבי,

נהנה לחוש בגופה העירום על גופי.

ומבלי משים איברי מחליק לו ומתגנב פנימה,

ובועל אותה במהירות עוד לפני שזאת הפנימה.

שאריות זרע שנטפו על גופה,

וסימני שתי וערב שנותרו על ישבנה.

הזכירו את איברי המשתולל,

והותירו עדות אילמת למה שקודם התחולל.