לפני 13 שנים. 12 ביוני 2011 בשעה 9:28
שוב הייאוש הזה עוטף
ואת מה שמכוסה מייד חושף
את אותן צלקות שהספקתי לשכוח
שוב אותו הכאב - כבר אין לי כוח
כל כך רציתי את המתוכנן לעשות
אך בפועל הדבר נדחה מכל מיני סיבות
כך ששוב נשארתי כשתאוותי בידי
והיד השניה אוחזת שברים מליבי
עננה כבדה עלי יורדת
מכסה הכל ובאופן מלא עוטפת
שוב דחיה ועוד אחת
חי ומושך משבת לשבת
איפה טעיתי אני שואל
ומתי גם לי יבוא הגואל
אך אני נותר שוב בלא תשובות
מדוכדך ועצוב וחסר רעיונות
חכה סבלנות אומרים הכל
כמה שהייתי רוצה להיות שם ו...בגדול
אך היועצים אינם מבינים
הם במקומי אינם עומדים
למה זה קורה לי שוב אלוהים אדירים
איך זה שאצלי הם חוזרים - אותם משברים