...הוצא מהקשרו...

כל הדרך הבטתי לצדדים
חושש שאתקל במכרים
מפחד מהטלפון של אשתי שמצלצל לפרקים
איפה אתה? ולמה אתה לא בסידורים?
עשיתי את דרכי במהירות
את פני כובש בקרקע ומגשש בזהירות
לבסוף הגעתי עד לארמון המלכות
יודע כי מאחורי הקירות המלכה מדהימה תיתן לי את הזכות
לרצות אותה ולהשתעשע בי ככלי ללא מהות
התקרבתי לבית - אך החשש גובר והלב פועם
מתרחק וחוכך בדעתי לוותר - "מה פתאום?" - אני זועם!
נוקש קלות על הדלת
מהעבר השני נובח כלב
הלב פועם עומד להתפוצץ
ומה יהיה אם אתגלה - אני עומד להתפלץ
שוב דפיקה - אך אין תשובה
טוב אלך , וחש סוג של הקלה
ולפתע הדלת נפתחת
ונשמתי כבר פורחת
הכנס מחייכת המלכה
ונשמתי כבר נעתקה
היא נכנסת לחדר
אני מסתכל סביב לראות שהכל בסדר
משתיק את הנייד ומתפלל
"שהיא לא תתקשר" כולי מייחל
אני מתיישב על הספה ומנסה להסדיר את הנשימה
כשפתאום שוב היא נכנסת
בקולה עלי רועמת
הכללים מוכרים - היא צועקת
אתה לבוש - היא תוהה???!!!
כבר אמרנו שכאן אתה תהיה כברגע הלידה
אני ממהר להתפשט מבוייש ומסתיר בידיי את מה שבין רגליי
היא נעמדת מולי ואז אומרת
על השרפרף הזה עמוד - פוקדת
אני ממלא אחר ההוראה ועל השרפרף מייד נעמד
אך עדיין היא אינה מרוצה - אני רוצה שהיכיים יהיו בצד
אני מסמיק והלב פועם - אין ברירה בליבי מהרהר
אני מסיט את הידיים לצדדים - על הירכים מניח מהר
היא סובבת ובוחנת את גופי
תחילה מאחור ואז נעמדת מולי
חיוכה מתרחב והופך לבת-צחוק
מבוכתי גוברת - ובעיניי כבר עומדות דמעות
העזתי ושאלתי מדוע תצחק בחיוך ענק
איזה קטנצ'יק יש לך ענתה לי כשחיוך על שפתה
כ"כ הרבה חתכו לך היא שואלת בקריצה?
עד שכמעט לא נשאר לך כלום לענג אישה
ובכלל - אישתך בכלל משהו מרגישה
עם איבר כה קטן גם קצר וגם דק
היא בוחנת את האיבר ונוגת בו - נו אני מבקש בליבי - תהיה ענק
הוא לח בקצהו מעוצמת הריגוש
מקווה שבזאת המלכה לא תחוש
אך הוא אינו ממהר להיות ממושמע לפקודות
מתמתח קלות בייחוד לאור נגיעות...


המשך יבוא...