...הוצא מהקשרו...

עתה, משסיימה לכתוב את מכתבה
בעוד אני שוכב בחיקה
הושיטה את ידה וסטרה על האיבר
נאנקתי מכאב ומקווה כי בא קץ לדבר
אך התבדתי מייד
כשמהלומה נוספת ניתכה מאותה היד
עתה הורתה לי לעמוד כשיידי לפנים מושטות
עליהם הניחה שוט עשוי עורות
היא סובבה סביבי וחושבת
מעת לעת עוצרת, לעברי רוכנת
אני מוקסם מריחה ומעצם המעמד
כולי נרגש ואיברי נעמד
מחוייכת לראות את תגובתו
מחליטה לפתע לטפל דווקא בו
לוקחת מידיי את שוט העורות
ובתמורה מניחה בידי זרדי מקלות
היא נוטלת כיסא מהמטבח
מתיישבת מולי - אני נאנח
עתה פוקדת עלי כי אכה את האיבר
אני מופתע לחלוטין מהדבר
אך מייד מבצע זאת כבר
אך היא צועקת - ככה מכה זכר???
הכה בחוזקה, רוצה לראות אותו זז
אני מכה למרות שהכאב כה עז
ובלבד שאזכה לראות את החיוך על שפתה
כל מכה ומכה אני זועק ונע
אך ממשיך להכות במצוות המלכה
עד שהורתה לי לעשות הפסקה
היא נטלה שרוך וקשרה את האיבר
לא לפני שאזקה את ידיי מאחורי הגב כבר
היא נטלה אטבי כביסה והצמידה לאשכיי
אויי כמה שזה כאב כמעט צעקתי די
אך נשכתי את שפתיי
אטב ועוד אטב הכאיבו לי מאוד אשכיי
משסיימה לעטר את אשכיי הקטנים
עברה מייד להניח גם על איברי אטבים
כולו מתוח ואדום
מעצם הקשירות, המכות שחוויתי היום
היא תרה אחר כל כפל עור
הזוכה מיידית בעיטור כשל קרני שור
לאחר שסיימה את מלאכת ה"קישוט"
מובילה אותי לטיול בדירה כשמעת לעת נוגעת בי בשוט
ההליכה כואבת וכל תזוזה של רגלי נוגעת באטב
שהוא מצידו - צובט יותר את האיבר ומשאיר "סימני כתב"
היא צבטה לי מעט את הפיטמות
ושוב היכתה את האיבר בידיה הנאות
שדיה נעו מצד לצד בעת מעשיה
והיא הבחינה בעיניי המתבוננות בתשוקה בשדיה
היא חייכה את חיוכה המופלא
והורתה לי לשבת על הכורסא
היא הסירה מעלי את האטבים
פרמה את השרוך - אך הותירה את האזיקים
יצאה לחדר השני ושבה מייד
אני יושב על הכורסא מנסה לתפוס תנוחה על הצד
עד שאני מתמקם בצורה נוחה
היא שבה עם שפורפרת ריחנית של משחה
מחייכת אלי את חיוכה המקסים
ומנשקת את שפתיי הצרים
ואז פותחת ולוחשת לי בקול ענוג
היית ילד טוב תוך שנוגעת באיבר שהפך וורוד
מגיע לך צ'ופר אני חושבת
תוך שהיא אליו מתקרבת
נוגעת בו בשדיה הענוגות
פטמותיה זקורות ויפות
היא מורחת את ידיעה במעט מהמשחה
ומתחילה לעסות קלות את העטרה
האיבר כואב לי עוד מהאטבים והקשירות
אך מגעה הרך גורם לי לשכוך עד מהרה את הזוועות
היא ממשיכה ללטף את האיבר
כשהוא מצידו עומד ומרייר
אני רוצה לחלוב את כולך היא לוחשת
תוציא את כל מה שאתה מחביא היא דורשת
אני רוצה הרבה מהלבן שהבאת בביצים
אני רוצה כבר לדעת כמה אפשר להוציא מכאלה קטנים
היא מגרה אותי בטירוף
למרות שניסיתי לעצור זאת בחירוף
פתאום הוא החל להשתולל ולפלוט את תוכנו
לכלך אותי אך הגרוע מכל הטיל על המלכה מראשו
המלכה הורתה לי מייד ללקק את הלכלוך שיצא ממני
תוך שהיא דואגת לא לפספס אפילו כגודל פני
עתה הרשתה לי לנוח על הספה
אך אני מאוד רציתי לגשת לאסלה
היא חייכה שוב את חיוכה השובה
נידנדה ראשה מצד לצד וסימנה שאחכה
היא אצה לחדר השני ושבה עם טיטול
התחננתי ללכת אך היא סרבה וחגה מסביבי בעיגול
אתה תעשה בחיתול פסקה
וחזרה לעיסוקה
משהבנתי שזו החלטתה ניסיתי להתאפק בכל כוחי
כשמעת לעת פותחת היא את החיתול לראות היבש איברי
היא המשיכה בעיסוקיה הרגילים
ואני מתאפק לעשות בתחתונים
פתע היא פסקה
קול פסיעות מבחוץ נשמע
אני נדרך הלב פועם
בעוד הכלב רץ לדלת ונוהם
אל דאגה היא אותי מרגיעה
הכנתי לך בסך הכל הפתעה
הפתעה ???!!!- אני תוהה
ובמקומות מסתור החדר בוהה
היכנס לחדר - היא מאיצה בי
ובכדי לזרזני חובטת בישבני
אני נכנס לחדר מתנשף ורועד
הרי הפתעות איני אוהד
קול עקבים אני שומע נוקשים
ולאחריו צחוק אישה וקצת לחשושים
מנסה להטות אוזן ולהקשיב
אך שומע בליל הברות שנגמרות ב"להכאיב"
שוב צחוק וקולות חפצים
דברים זזים, מתכות ושוב צחוקים...


...המשך יבוא...