...הוצא מהקשרו...

המלכה סימנה לי כי השיחה הסתיימה
ויש לשוב ולחנך את הכלבה שבסלון ממתינה
היא החלה פוסעת כשאוחזת לי את האיבר
ואני משתדל להדביק את צעדיה כי הכאב אכזר
אני מבקש כי תאט את הליכתה
ובתגובה זוכה לצביטה ולחבטה
לא רק שלא האטה מלכתה
אלא אף הגבירה את קצבה
אני מדדה אחריה תוך שאני נמשך ככלב בחבל
חש כי עוד רגע האיבר יתלש ממני - ואולי כך יסתיים הסבל
מזל שהארמון אינו גדול אני מהרהר לתומי
כשהשפחה מתגלה ממתינה עומדת למולי
היא נראית מפוחדת, בוודאי חוששת
חכי...חכי... המלכה לה לוחשת
היא מורה לי לעמוד למולה
כך שהיא נראית במלוא הדרה
ידיה אזוקות אל גבה
ושדיה הגדולים דורשים יניקה הגונה
פטמותיה זקורות ושדיה הכבדים מטים ליפול
נראה כי לבטח פרצו הם כל עול
אני מבוחן שוב את גופה
ומתעכב שניות אחדות על מבושה
אני חש כי הבושה בה אחזה
אך להסתיר את איברה - אין היא יכולה
עיניה מושפלות מטה תרות אחר מפלט
שפתיה עבות ויבשות מלטף את ראשה אט
אני ניגש לעברה חיש מהר
על שדה הימני - ללא התראה סוטר
המלכה מחוייכת ומרוצה
"יפה חמוד", היא מפריחה באוויר נשיקה
המלכה מורה לה על בירכיה לרדת
היא ממהרת כמצוותה - וכך נעמדת
המלכה ניגשת ומלטפת את שדיה
התקרב היא פוקדת קרב נא אליה
אני מתקרב בהנחיית המלכה
מבטה של הכלבה נתקל בראש האיבר
היא מסיתה את מבטה כחוששת זה מכבר
בוודאי יודעת כי טעמו אולי מר
אך את למלכה אין חשוב כלל הדבר
המלכה אוחזת את האיבר
וסוטרת עמו על פניה להכרת ה"זר"
לאחר מס' סטירות על הלחי ואף
מניחה אותו המלכה על שפתיה בחטף
היא סוגרת בחוזקה את פיה
לבל ינסה הוא להיכנס פנימה
פתחי הפה קוראת המלכה
אך בתמורה לצד הכלבה מביטה
האיבר מלטף את שפתיה
מזיל ריר על פניה
לפתע אני מבחין בדמעות הזולגות מעינה
המבט שלה עצוב ומושפל עתה


...המשך יבוא...