הוצא אותו מייד מפיה
המלכה בקול ענות הכריזה
ממהר לעשות אני כדבר המלכה
בעוד השפחה מסדירה את נשימתה
היא משמיעה אף אנחת רווחה
כזו המלווה בבליעת הרוק ומה שנותר מהמציצה
היא פונה חרישית למלכה בשאלה
קולה רועד ונראה כי אין היא בעצמה בטוחה
המותר לי ללגום מעט מיים מלכה אהובה?
שואלת הכלבה בתמיהה?
למה לך לשתות ילדה יפה?
מחזירה לה המלכה בשאלה
והשפחה מגמגמת את תשובתה...
פשוט הטעם שנותר קצת מר מיבבת השפוטה
תוך שבעת דיבורה שפתיה מעוטרות בקורים של שפיכה
אל דאגה נערה חמודה
שתו תשתי עד-דלא ידע זאת אני מבטיחה
אך עתה אין זה זמן ראוי למשתה
הלוא כן? עונה לה המלכה בחיוך מעושה
סוטרת בחוזקה על שדיה
כשהם ממלאים את תפקידם ולא מפסיקים להתפרע
איי זעקה השיפחה - תוך שהיא מנסה להגן על חזה
ידיה אזוקות מאחוריה כך ששדיה חשופים וללא הגנה
אל דאגה ילדתי הענוגה
את עוד תלמדי לא להיות חצופה...!!!
ועתה - עד הגעת השתיה
נעשה הפסקה קצרה לאכילה...
המלכה מורה לי להתיר את אזיקיה
בעושי כן מעשה השיפחה את פרקי ידיה
המלכה מסירה במקביל את המשקולות משדיה
וזוכה בצווחות כאב עת נוגעת בפתמותיה
הפטמות עתה בולטות הרבה יותר
וצבעם עז וחזק עתה גם איברי נמתך ומזדקר
המלכה מורה לה לעשות את הפטמות
פעולה כואבת למדי לאחר משוך המשקולות
אני מביט בהנאה
על כל תנועה ותנועה
מחייך עת היא מתכווצת מכאב במגע
בנתיים המלכה לא מבזבזת זמן בבהיה
ואיברי הזקור זוכה ממנה לצביטות בעטרה
השפחה מפסיקה את עיסוי הפטמות ומביטה
נראה כי לראשונה היא מבינה עד כמה הצביטות הללו בעטרה הן דבר נורא
המלכה שמבחינה במבטה החוקר
מזמינה אותה להתנסות בחיוך זוהר
היא ניגשת אל האיבר וסוטרת לו בכף ידה
האיבר מטלטל לו מצד לצד תוך שפוגע הוא אף בשדה של המלכה
המלכה סוטרת לטיפשה
לא כך הורתי לך חתיכת זונה
את תעשי לרכושי רק מה שאסכים
ולא תשלמי על כך ביוקר ובמיסים
ידיה רעדו ואחזו שוב באיבר
סליחה היא לחשה ... סליחה איבר של זכר
היא הגניבה נשיקה
קטנה נעימה בראש העטרה
דבר שזיכה אותה שוב בשובל של נוזל זרע על שפתה
יפה לך פסקה המלכה
בסוף עוד תלמדי כלבה שכמותך - זונה
עתה, פני את השולחן כי הרי הגיעה שעת הארוחה
השפחה אצה למלא את מצוותה
שדיה רוטטים וקופצים בעת עבודתה
אני מביט ומהרהר לעצמי בהנאה
נהנה להביטגם על מבושה
סליחה, היא פתאום תוהה
היש כאן צורך לפרוש מפה?
בוודאי מחייכת אז המלכה
הלוא תראי אותה - והיא נמצא שם???
היכן? השפחה שוב תוהה
ממש שם חוזרת המלכה ואומרת
תוך שבאיברי היא מצביעה על כיוון עמו רומזת
היא אותו מושכת ומפי זעקת כאב יוצרת
הביטי לאן הוא מצביע חוזרת המלכה ומושכת
צבעו מכחיל מעוצמת הלפיתה
עת שהיא על השפחה עמו מצביעה
את מתוקה תשמשי לי כמפה
לבנה צחורה ונקיה
שכבי נא על שולחן האכילה
ידייך בצידי הגוף ורגלייך פשוקות לרווחה
השיפחה נשכבת על בטנה
לא כך נערתי הצעירה
אין זה נאה להביט בעכוז
גם אם הסעודה מסתכמת רק באכילת תפוז
שכבי נא על גבך מתוקה עם חזה יפה
שמא אחשוק בחלב משדייך לקפה
היא נשכבת על גבה ידיה בצידיה
רגליה פשוקות לעייפה
עתה ממקום עומדי יכול אני סוף סוף להביט
בעזרת מלכתי אני זוכה לראות סוף סוף את הנרתיק
שפתיה החיצוניות כה עבות ובשרניות
כשלצידן נראות רעותן הדקות והוורודות
ומלפנים במלוא הדרו
נגלה לו הדגדגן במלוא עוזו
היא מבחינה במבטי וממהרת להצמיד את רגליה
לא לא לא , מסמנת לה המלכה בידיה
פניה סמוקות להחריד
ושוב דמעה מבצבצת בעינה השחורה כצמיג
היא פותחת שוב את רגליה בחיל ורעד
תוך שהמלכה קושרת בסרט עבה כל קרסול בלהט
שוב נרתיקה נראה במלוא תפארתו
חשוף ומזמין וגורם לכל זין להזדקר בראותו
שדיה נפולים לצדדים
פטמותיה שוב שקעו ומשחקים מחבואים
היא קושרת עתה אף את ידיה
לבל יפריעו בעת השימוש בה ועליה
המלכה מתיישבת על כיסא גבוה
ומבקשת ממני להקשיב ולשמוע
עתה היא אומרת ומחייכת את חיוכה הרחב
ניתן לכלבה לשתות כמבוקשה
הבא את הקערה מהשולחן במטבח
המקררבא קנקן עוגיות - אל תשכח
המלכה לוגמת קפה ועוגיה מכרסמת
כשהמפה האנושית קופצת ומצטמררת
שתה יקירי לי היא אומרת
גם לך חלק בדבר - אל תשכח - חוזרת ורומזת
לאחר שסיימה מניחה בידי מברשת
נתקל במבטה של השפחה כנועה ומבקשת
נקה השולחן מצביעה היא על השפחה
ואני ממהר להסיר כל פירור מהגופה הקשורה
מתעכב ומנקה כל פינה ופינה
מבריש ביסודיות עם המברשת הקשה
את שדיה בטנה ולא פוסח בוודאי גם על כוסה
המברשת קשה לעיתים היא מדגדגת
אך לרוב היא מציקה דוקרת וכואבת
היא נעה באי נוחות בכל עת בה אני נוגע
וקולה נשמע בעת שראשה במקום רגיש פוגע
לאחר הניקוי במברשת מנקה אני אותה במטלית
עובר על כל גופה ומחליק מגבון סמרטוט מטלית - מה שאחליט
עתה סופקת כפיה המלכה
אלמד אותך קצת על איברה של האישה
בוודאי תרצה אפס שכמותך לראות ולשמוע
על הכוס ללמוד ולנגוע
בו עמוד נא על ידי
אמרה לי תוך שהיא מושכת אותי באיברי
היא מתיישבת בין רגליה הפשוקות בפישוק רחב
כשהשפחה נעה באי-נוחות על השלחן בלא יכולת להימלט מהמצב
...
...המשך יבוא...
לפני 13 שנים. 3 באוקטובר 2011 בשעה 14:04